בארץ

פרשנות

התחזית אופטימית כשהצרות מסתתרות

עדכון תחזית הצמיחה של ישראל ל־5% בשנת 2021 פחות משמח כשבוחנים את הגירעון הצפוי, ואת "מחיר" המדיניות התומכת ואופן ההתנהלות הפיננסית של ממשלות נתניהו

אדריאן פילוט 07:5207.04.21

"למרות אי־הוודאות שנותרה גבוהה, שכן המשך המגפה לא ברור, ניכרת דרך החוצה מהמשבר הבריאותי והכלכלי", כך כותבת גיטה גופינאט, הכלכלנית הראשית של קרן המטבע הבינלאומית (IMF) בתחזית הכלכלית העולמית (WEO), שמתפרסמת פעמיים בשנה. אולם גופינאט גם מזהירה כי קצב ההתאוששות של כלכלות העולם צפוי להיות מגוון ותלוי בשלושה גורמים: קצב החיסונים, היקף התמיכה של המדיניות המאקרו־כלכלית, וגורמים מבניים כמו תלות של כלכלה מסוימת בתיירות. ככל שהתלות גבוהה יותר, ההתאוששות תהיה איטית יותר. 

 

 

 

לכן, לא פלא שכלכלני הקרן עדכנו את תחזית הצמיחה של המשק הישראלי לשנת 2021 מ־4.1% שהתפרסמה בינואר ל־5%. יתרה מזו, רק באוקטובר האחרון הצפי למיתון בישראל היה חריף מכפי שאירע בפועל: התחזית עמדה על צמיחה שלילית של כ־6%, ובפועל התוצר ירד רק ב־2.5%. גם תחזית הצמיחה של ה־IMF ל־2022, העומדת על 4.3%, גבוהה מזו של הכלכלות המפותחות לאותה שנה - 3.6% בלבד.

 

לא צריך להיות כלכלן מדופלם כדי להבין את האופטימיות של כלכלני הקרן: קצב החיסונים בישראל הוא הגבוה בעולם, המדיניות הממשלתית נדיבה מאוד והחבילה הפיסקאלית (תקציבית) בשילוב עם מהלכי בנק ישראל ממצבים את המדינה בין אלה שתמכו בכלכלה באופן הנרחב ביותר. גם לגבי הפרמטר השלישי - מאפיינים מבניים של המשק - יש מקום לאופטימיות, שכן לא זו בלבד שההייטק, מנוע הצמיחה של ישראל, לא נפגע ממשבר הקורונה, אלא שהוא גם גדל ובשיעור נאה.

 

לראיה, דו"ח ה־IMF גם עדכן כלפי מעלה את תחזית העודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, מ־3.5% תמ"ג לרמה של 4.1%. בהקשר זה גם נתוני 2020 הפתיעו את כלכלני הקרן, שכן באוקטובר 2020 הם חזו עודף של 3.5% תמ"ג, בעוד שהוא הסתיים בכמעט 5% תמ"ג - הרבה יותר גבוה.

 

 

כנס של קרן המטבע (ארכיון) כנס של קרן המטבע (ארכיון) צילום: אי פי איי

 

מאזן התשלומים מתאר את תנועות "הכניסה והיציאה" של המט"ח אל תוך ומחוץ לכלכלה וזאת בעיקר בגין יבוא ויצוא של סחורות, שירותים והון. העובדה כי כלכלני הקרן עדכנו בחדות כלפי מעלה את תחזית הצמיחה של כלכלת ארה"ב - הכלכלה הגדולה במערכת והלקוחה הראשית של ההייטק הישראלי - ב־3.3 נקודות אחוז (מ־3.1% לרמה של 6.4%) גם מפיחה רוח אופטימית.

 

אז אפשר לפתוח שמפניות? כאן מגיעים כלכלני קרן המטבע ומסבירים כי התמונה הרבה פחות מרנינה אם בוחנים את "מחיר" אותה מדיניות תומכת ואת אופן ההתנהלות הפיננסית של ממשלות נתניהו.

 

בדו"ח בנק ישראל, הדברים ברורים: שם נכתב כי הממשלה הבאה תצטרך לטפל בגירעון תקציבי השישי בגודלו בקרב מדינות ה־OECD שעומד על 11.9% דבר שהקפיץ את החוב הממשלתי מ־60% לכ־73% תמ"ג - תוך שנה. בבנק המרכזי מזהירים כי זו לא רמת גירעון וחוב בני קיימא ועל ממשלות ישראל העתידיות לעשות משהו בנידון. כלכלני הקרן פרסמו גם את דו"ח "הפיקוח הפיסקאלי" (Fiscal Monitor) ושם התחזיות על ישראל גרועות ביותר: לפי הדו"ח, אחרי גירעון עתק ב־2020, גם ב־2021 צפוי גירעון מפחיד של כ־9% תמ"ג - גם הפעם מבין הגבוהים במדינות הייחוס של ישראל - כשהחוב שוב צפוי לזנק לכ־79% תמ"ג השנה.

 

חמור מכך, הגירעון המבני של ישראל, בנטרול ההוצאות המיוחדות לקורונה וההכנסות המיוחדות מאקזיטים, עמד על 10% תמ"ג ב־2020 וצפוי להגיע גם ב־2021 לרמה גבוהה מאוד - כמעט 8% תמ"ג.

 

כלומר רוב הגירעון הוא מבני ואם לא יקבל טיפול - ספק אם ייעלם. לכן לצד האופטימיות חייבים להצטייד בתוכנית פעולה שתטפל בבעיה. עוד מסקנה משני הדו"חות שהתפרסמו היא שהחוב הנמוך יחסית שרשם המשק ערב משבר הקורונה הוא זה שאפשר את מרחב התמרון הממשלתי כדי להתמודד איתו. חוב כל כך גבוה כעת, עלול לצמצם אותו דרמטית במשבר הבא.

 

x