שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי

כנס כלכליסט

"השקעות אימפולסיביות הן מתכון בטוח להשאיר כסף אצל מישהו אחר"

כנס צעירים בשוק ההון של כלכליסט דן בתופעה בה עולם הרשתות החברתיות התנגש בסערה עם השווקים הפיננסים. יניב פגוט, מנהל מחלקת מסחר, נגזרים ומדדים בבורסה, "חלק מההתנהלות שראינו לאחרונה היא ההיפך מחינוך פיננסי". אורי גרינבאום, מנכ"ל tipranks, "הקורונה הפסיקה את ההימורים על משחקי הספורט והתוצאה - קבוצה ענקית של 10 מיליון איש החליטו לקחת את הכסף שלהם ולהמר במקום אחר"

חזי שטרנליכט 14:1222.02.21

 

 

עולם הרשתות החברתיות שהתנגש בסערה עם השווקים הפיננסיים הוביל לתופעות חסרות תקדים בעולם ההשקעות. בפאנל בו השתתפו רינה בכרך, מנהלת פרויקטים שמשקיעה באופן פרטי בשווקים, שימי פרנס, דירקטור מוצר ב-Pepper, אורי גרינבאום, מנכ"ל חברת tipranks ויניב פגוט, סמנכ"ל בכיר ומנהל מחלקת מסחר, נגזרים ומדדים בבורסה, במסגרת כנס צעירים בשוק ההון של כלכליסט,  דנו המשתתפים בתופעה החדשה והייחודית. את הפאנל הנחה כתב כלכליסט רועי ברגמן.

 

מה בעצם קרה כאן?

יניב פגוט: "באירוע שאנחנו עוקבים אחריו בשבועות האחרונים ראינו שמספר מניות ריכזו מכירות בחסר (שורט) בהיקפים גדולים. קרנות הגידור חשבו שהניירות האלו יקרים ולכן מכרו אותם (בשורט) וכך ציפו להרוויח כסף, מההבנה שלהם שהמניה יקרה. היקף השורטים היה מאוד גבוה בניירות כגון גיימסטופ ואחרים. מה שקרה זה שסוחרי ריטייל, סוחרים צעירים באמצעות הרשתות החברתיות, זיהו את נקודת החולשה הזאת. הם קנו בכמעט כל מחיר את המניות האלה, עד שמנייה כמו גיימסטופ הגיעה לשיא של מעל ל-400 דולר למניה, כשהיא מתחילה את האירוע בפחות מ-20 דולר.

 

יניב פגוט יניב פגוט צילום: אוראל כהן

 

"מהנקודה הזאת מתחיל החלק הפחות נעים. המחיר בשוק חזר להתכנס למחיר הכלכלי ואותם המשקיעים שנכנסו להשקעה באזור 200-300 דולר למניה התחילו להפסיד הרבה כסף. כיום הנייר נסחר סביב 50 דולר למניה. מדובר בתנודה חדה על בסיס ספקולציה שלא מגובה בניתוח אנליטי. מדובר במסחר על מצוקה טכנית כזו או אחרת".

 

היו כמה אירועים שקדמו לאירוע הזה. איפה הטכנולוגיה פגשה את הסיפור של גיימסטופ?

שימי פרנס: "בשנים האחרונות הטכנולוגיה אפשרה לקהל חדש להיכנס לשוק. ראשית, דרך הנגשה של שפה יותר ברורה ופשוטה. אנשים יכלו להיכנס להשקעה גם אם לא סיימו תואר ראשון בכלכלה. האפליקציות השלימו את החוסר עבורם. את זה אפשר להשלים עם יכולת למסחר בשברי מניות. בישראל זה נכנס לפני שנה ומעלה באמצעות פפר אינווסט, מאפשרים לרכוש חלקיקי יחידות של מניה".

 

שימי פרנס שימי פרנס

 

פרנס המשיך, "אם מניית אמזון למשל שווה 3,000-4,000 דולר, אז היית צריך להיכנס עם הון מינימלי לא נמוך. כעת אפשר להיכנס עם עשרות דולרים בודדים. זה הביא לכך שקהל גדול של סוחרים, בזכות המסחר בשברי יחידות נכנסו לשוק. מעבר לזה יש נדבך שלישי שהוא העמלות. הטכנולוגיה וההתייעלות של התפעול הביאה לזה שהגופים יכולים להוריד את עמלות המסחר. כשלקוח נכנס לפוזיציה ב-10-20 דולר ברור שאי אפשר לגבות סכום דומה בעמלות. רובינהוד דוגמא מצוינת לגוף כזה שמאפשר מסחר בשברי יחידות, פונה ללקוחות בשפה שלהם שמכירים ממקומות אחרים כגון איקומרס, ולוקח את מודל העמלות לקיצון של עמלות חינם לגמרי".

 

בטיפרנקס אתם חווים את השוק והמשקיעים. האם זו רק תופעה של מיליניאלס "משועממים" שבחסות הקורונה או הכספים שקיבלו מהממשל האמריקני נכנסו לשוק? האם זו תופעה חולפת?

אורי גרינבאום: "המגיפה נעלה מאות מיליוני אזרחים בארה"ב בבתים שלהם. יש שם שוק מאוד מפותח של הימורים על ספורט. יש 50 מיליון אמריקנים שמהמרים על ספורט מדי שנה. בפועל מה שקרה זה שהספורט הפסיק וקבוצה ענקית של 10 מיליון איש החליטו לקחת את הכסף שלהם ולהמר במקום אחר. אנחנו ראינו שהקבוצה הגדולה שהחזיקה במניות גיימסטופ בשיא, ומניות נמסטוקס, אפשר לטעון שרובם מילניאלס, אבל ברוב הגדול הם לא. הם חיפשו מה לעשות והבורסה היתה הדבר הכי זמין. קיבלנו קהילות של אנשים שקונים מניות לפי מה שמומחים ברדיט או במקורות אחרים אומרים".  

אורי גרינבאום אורי גרינבאום צילום: אלון שניר

 

עד כמה המידע ברדיט או בפייסבוק לגיטימי? יש מקום לאותם פורומים בשוק?

גרינבאום: "צריך להכיר בעובדה שהמדיה השתנתה. אם לפני 20 שנה הכלים למשקיעים היו דוחות אנליסטים, אתרי החדשות או היועץ בבנק, כיום זה הווב-2.0 ששינה את זה. משקיעים מתחילים בפורום בפייסבוק או ברדיט. בטיקטוק יש סרטונים על מניות. המדיה לא השתנתה בצורה גורפת. בסוף רוב הכסף הוא של אנשים מיושבים שמסתכלים לטווח ארוך. האם יש מקום? בסוף משקיע צריך להיות אחראי למה שהוא עושה.

 

"המשקיע צריך להבין שכשהוא מקשיב לבן אדם בפיסבוק או ברדיט הוא מקבל ככל הנראה מישהו שמדבר מפוזיציה. צריך יותר כלים שנותנים אקאונטיליטי, שאותו אדם יודע על מה הוא מדבר ואם לא זה לפחות שיהיה דיסקליימר שהוא אולי מחזיק באותה מניה".

 

רינת, איך עולם ההשקעות פוגש אותך כשאת באה להשקיע את הכסף שלך?

רינה בכרך: "התחלתי לפני 3 שנים, אחרי ששנים עקבתי ברשתות חברתיות על המלצות. אני מודה ששנים חששתי לעשות משהו עם הכסף כי תמיד ידעתי שאפשר להפסיד. אבל ככל שצברתי יותר ידע, התחלתי בסכומים קטנים ולאט לאט גדלתי והעברתי את העו"ש שלי לאפליקציה או לקרנות".

 

רינה בכרך רינה בכרך

 

כל כמה זמן את בודקת את האפליקציה או ההשקעות?

בכרך: "התיק שלי מתחלק להשקעה פסיבית ואקטיבית. על התיק הפסיבי (קרנות) אני מסתכלת אחת לכמה חודשים. על ההשקעה האקטיבית אני מסתכלת מדי יום ולפעמים מדי שעה. יש בזה ריגוש וגם אלמנט של פחד. בגלל זה לקח לי זמן להתחיל להשקיע בזה. אבל כשאתה מודע לזה אתה לא חושש מההפסדים. אתה נותן לזה להתאושש חזרה או שמנתב את ההשקעה שלך למקום אחר".

 

אין חשש שהמשקיעים הקטנים אולי יפלו? אין פה חשש שהכסף ילך לאיבוד והמשקיעים המסכנים ימצאו עצמם חסרי כל? או בצד השני אין פה חשש מהרצת מניות?

שימי פרנס: "אני מסכים עם החשש שאתה מעלה. צריך לדעת לקחת אחריות בין אם זו אפליקצית המסחר או הרשתות החברתיות. החבר'ה האלה, הסוחרים הצעירים, לא צריך לזלזל בהם. אלה אנשים שלומדים את השטח, הרשתות החברתיות עוזרות להם להתייעץ. יש שימוש בחוכמת המונים ומקורות מידע שבהחלט התווספו. אפשר לראות בכף היד מה אנליסטים מכל העולם חושבים. מה שהיה רק לקרנות גידור, לא צריך יותר מסוף של בלומברג, הפערים הולכים ונסגרים. לחבר'ה הצעירים הכל נגיש ויש להם כלים לקבל החלטות מושכלות".

 

"מהצד השני, למשל אצלנו נקטנו קו בכל מה שקשור למסחר בארה"ב – מאפשרים מסחר ב-500 המניות הגדולות. לכן מניות כמו גיימסטופ לא יהיו אצלנו בקטלוג. אנחנו לא רוצים לחשוף את הלקוחות שלנו למניות האלה. לא רוצים לחשוף ל-ETFים שמאפשרים שורט. אנחנו עושים מה שיכולים כדי לאפשר ללקוח לקבל את ההחלטה האחרונה. יש גם את עניין המינוף, אנחנו לא רוצים שהלקוחות שלנו יבצעו את ההשקעה עם כסף שאין להם או כסף שהם צריכים לתשלום שכר דירה. כל הדברים האלה הם באחריות האפליקציות, לדברר את הדברים ללקוחות. להציב ללקוח תמרור מול הפנים ולהגיד עצור/עצרי האם ידוע לך ההשלכות של הצעד הזה".

 

האם אין חשש שמשהו כזה קורה בת"א?

יניב פגוט: "ניהול השקעות זה מקצוע. אנחנו אחרונים לזלזל בלקוחות ריטייל וחיכינו להם הרבה שנים. רצינו כניסה של ציבור ומדברים על חינוך פיננסי. אבל חלק מההתנהלות שראינו לאחרונה היא ההיפך מחינוך פיננסי. פעילות על בסיס מקורות ידע חיצוניים בשליפה ובצורה אימפולסיבית זה מתכון בטוח לקחת כסף טוב ולהשאיר אצל מישהו אחר בכיס. יש פה הרבה שחקנים מאוד מתוחכמים. בסופו של דבר אתה עלול להשאיר את הכסף שלך אצל אחרים. צריך לצייד את כניסת הצעירים לשוק בשיח מקצועי. הרגולציה הקיימת לא תומכת בשיתוף של אותם מנהלי השקעות בשיח וככה מתגנבים לשיח גורמים חלקם אינטרסנטים וחלקם לא מקצועיים. השיח מתקיים גם ברשתות חברתיות גלובליות".

 

זו הרצת מניות?

יניב: "אנחנו לא חוקרי ניירות ערך. האם יש פה פוטנציאל? יש פוטנציאל. מרגיש בנוח יחסית שיש רשות ני"ע שמנטרת את הפעילות ברשתות ואם יש משהו יגיעו ויצטרכו לנקות את הנגע. אבל כשהתקשורת מתקיימת בפורום מעבר לים אז רשות ני"ע לא תעזור פה. צריך לעשות פה אסדרה. יש סיטואציה חדשה שצריך להתארגן".

 

במה בועה מתהווה כיום במה היא שונה מבועות אחרות בעבר?

אורי: "הכסף מגיע לאנשים בתקופה שהם מול אפליקציות בבית סוחרים. קשה להגיד כמה זמן הבועה תימשך כי זו יכולה להיות תקופה ארוכה. אם היא תתפוצץ כמו ב-2008 או ב-2000 אפשר להניח שחלק גדול ממשקיעי הריטייל ייכוו קשה".

x